שמעו סיפור ? שלא כולו מצחיק, אבל מלא בטוויסטים. בואו אספר לכן איך הפכתי ממנהלת פרויקטים עם תוכניות גדולות למאמנת ומנחת קבוצות עם חלומות עוד יותר גדולים.
אז ככה, הייתי מנהלת פרויקטים בחברה גדולה. עבדתי חודשים על פרויקט ענק, מתכננת כל פרט, מוודאת שהכל מושלם. הגיע היום הגדול - יום עליית הפיילוט. ואז... בום! סגר במדינה. תודה, קורונה. וכמו כולם, לא היה ברור מה עומד לפנינו ומה עוד צפוי לקרות אבל נו מילא לפחות נהנים עם הילדים בבית.
שבועיים וקצת והגיעה שיחת זום עם המנכל שמודיע חברים כולם יוצאים לחל"ת שמל"ת והכל בבל"ת... ובאותו הרגע ידעתי – הזדמנות ! כי תכלס , מתי יהיה זמן יותר טוב מזה ?! גם לקבל משכורת וגם לבנות את העצמאות שלי ולהרחיב את הידע במה שאני עושה טבעי כל חיי. YES !!!
פתאום התחלתי ללמוד, להתכונן, לתכנן. הפעם לא פרויקט לחברה אחרת, אלא את העתיד שלי. גיליתי שלנהל את החיים שלי זה הרבה יותר מאתגר מלנהל פרויקט - אבל גם הרבה יותר מספק.
והדרך כמו הדרך, לא היתה חלקה ומהממת. היו כשלונות והיו גם טעויות אבל ככל שלמדתי מהן – כך צמחתי.
גיליתי גם שלהיות עצמאית זה לא חייב להיות לבד. הצטרפתי לקבוצות של עצמאיות, ופתאום מצאתי את עצמי מוקפת בנשים מדהימות שעוברות בדיוק את אותו דבר וזה פרייסלס.
גם המשפחה והחברים שלי היו שם לאורך כל הדרך. הם האמינו בי גם כשאני התחלתי לפקפק בעצמי, והיו מוכנים לשמוע אותי מקטרת על כל דבר (ועל זה אני באמת אסירת תודה).
מה למדתי מכל זה ?
1. כל סוף הוא באמת התחלה חדשה, תחשבי מה את רוצה לכתוב בפרק הבא.
2. טעויות הן המורה הכי טוב (וגם הכי מבאס, אבל נו, מה לעשות).
3. להיות עצמאית זה כמו להיות בהרפתקה - לפעמים מפחיד, אבל תמיד מרגש.
4. תמיכה , להיות מוקפת בי שמרים אותך ולך – זה חשוב !
אז, חברות יקרות, אם אתן חולמות על עצמאות - קדימה! זה מפחיד, זה קשה, אבל זו גם ההרפתקה הכי מדהימה שתעברו. ואם תצטרכו עזרה או פשוט כתף לבכות עליה - אני כאן!